איך מצאתי את עצמי מנהלת מאבק חברתי מהספה שלי בבית בחודש 7 להיריון ומה זה לימד אותי על עצמי?

שבועיים אחרי שמחלת הקורונה הכתה בישראל, וכולנו היינו מפוחדים והיסטריים אני פוטרתי מהמשרד שעבדתי בו כשכירה. בהתחלה הייתי אופטימית וחשבתי שזה ייקח שבוע שבועיים עד שאני אחזור והוא ייפתח מחדש, אבל ככל שהזמן עבר הבנתי שאני לא הולכת לחזור לשום משרד, והחיים כופים עליי הפסקה. בחיים לא הייתי מובטלת בחיי עד אותו הרגע. וככה מצאתי את עצמי מתעסקת ומחזקת דברים שלא היה לי זמן אליהם עד אותו רגע. הייתי בכושר שיא, אכלתי בריא, קראתי ספרים, ראיתי סרטים, חלמתי חלומות חדשים ובאוקטובר 2021 גיליתי שאני בהיריון. כמובן שאני לא צריכה להסביר לכם את הלחץ שיש כאשר את מובטלת בהיריון וגרה בתל אביב. הגעתי לכמה ראיונות עבודה שלא צלחו לי כי לא רצו לגייס בחורה בהיריון. ואז לקראת סוף חודש 6 מתגלגלת לאוזניי שמועה כי נשים שילדו לאחר ה - 1.7.21 לא יהיו זכאיות לדמי לידה כי ״משבר הקורונה נגמר״. חיפשתי מידע ברשתות החברתיות, ומצאתי את קבוצת הפייסבוק שהקים בחור בשם עידו וחברתי אליו. אמרתי לו ״אין סיכוי שזה קורה, אני לא ישבתי שנתיים בבית בגלל המדינה ולא אקבל דמי לידה״. החלטתי שאני מנצלת את העבודה שלי כיח״צנית ויוצאת למאבק על שינוי החקיקה. הקמנו קבוצת וואטסאפ למאות הנשים שהיו באותו המצב כמוני, כתבתי מכתבים לחברי כנסת, שוחחתי כל יום עם יועצים פרלנטריים שנאבקו ביחד איתי לשינוי החקיקה, והתראיינתי בתקשורת. כל זה מהבית הקטן שלי בצפון תל אביב.

מיותר לציין שאני חד משמעית מעדיפה את מאחורי המצלמה, להכין את הלקוחות שלי לראיונות, ולהיות ה״לקוחה״ פתאום היה עבורי שונה, מפחיד וגם מרגש. התראיינתי לחדשות, ולכתבה בוואינט וזעקתי את זעקת הנשים. חברתי לארגון שדולת הנשים ועדכנתי אותן בכל התקדמות במאבק מהצד שלי. יום לפני שעלינו לכנסת לדבר בועדה, היקום ובעיקר הבן שלי עידו שסחב אותי עד שבוע 40+3 החליט שאני נכנסת לחדר לידה. היח״צ של שדולת הנשים כותבת לי שהיא מוודאת שאגיע מחר ובעלי בתמורה שלח לה תמונה שלי בצירים. מיותר לציין שזכינו במאבק והובלנו לשינוי החקיקה וכל אישה שילדה קיבלה את הכסף המגיע לה. מה זה לימד אותי על עצמי? לא האמנתי שאני יכולה לסחוף אחריי מאות על גבי מאות של נשים, לענות לכולן כל יום, כשאני בחודש 9 בחודש יולי, לתמוך, להקשיב, להכיל, כל אחת עם הסיפור שלה וההתמודדות שלה והפחדים שלה ולנצח. לא האמנתי שאני יכולה לשבת מול מצלמה ולדבר כמו שאני מלמדת את הלקוחות שלי. זה לימד אותי כמה כוח פנימי יש לי, כמה עוצמה. ואם אני רוצה משהו - אני אשיג אותו.

לא עשיתי את זה לבד, היו לצידי אנשים טובים וחזקים שהלכנו יד ביד את כל המאבק הזה במשך חודשיים. תמכנו כשהיו רגעים קשים ושמחנו כששמענו שהחוק שונה. וזה חיזק אותי ואת האני מאמין שלי - אני לא סוליסטית. אני אוהבת את הלקוחות שלי, ואני אוהבת ללכת עם אנשים דרך. גם אם זה קשה, גם אם זה מאתגר,

ביחד זה תמיד טוב יותר מלבד.